המיתוסים הנפוצים ביותר על DGI

בכל אסטרטגיית השקעה, במיוחד כזו שצוברת פופולריות, צצים להם מיתוסים. הם צצים כמו עשבים שוטים - מתפשטים במהירות, מעוותים את התמונה ועלולים להטעות משקיעים תמימים שבתמימותם מתפתים להשקיע מהר מדי, ללא בחינה אובייקטיבית של המציאות. השקעה במניות דיבידנד גדל (DGI) אינה יוצאת מן הכלל הזה. לא פעם אני שומע תפיסות ואמונות שגויות, כאילו נלקחו מספרי אגדות עתיקים, ופוגעות ביכולת של אנשים לראות את האמת מאחורי האסטרטגיה העוצמתית הזו. היום נפריך כמה מהמיתוסים הגדולים ביותר על DGI, ונחשוף את האמת הפשוטה מאחוריהם.

מיתוס 1: "DGI היא רק לפנסיונרים עשירים"

זהו אולי המיתוס הנפוץ ביותר, והוא שגוי מיסודו. רבים חושבים שמי שמשקיע על מנת לקבל דיבידנדים חייב להיות עשיר מאוד מכיוון שכמות המניות אותן אתה מחזיק הן אלו שאחראיות על כמות הכסף שתקבל לחשבון ההשקעות. התמונה שעולה לאנשים בראש היא של ג'נטלמן מבוגר, לרוב בחלוק רחצה, יושב בכורסה מול האח, וסופר את הדיבידנד שנשלחים אליו ממניות הענק שלו. נשמע נחמד, אבל רחוק מהמציאות. אנשים רבים חושבים שכדי שתפרוש מתזרים של מניות דיבידנד אתה צריך החזקה מסיבית מאוד בחברה, הם מתעלמים מהעובדות ששיטת ההשקעות הזו היא בחברות המחלקות דיבידנד ומגדילות אותו לאורך זמן. ככה אתה יוצר לעצמך הכנסה גדלה ועולה, מתחילים בקטן, ומשם לאט לאט ממשיכים.

האמת: DGI היא אסטרטגיה לכל גיל, ובמיוחד לצעירים בתחילת דרכם. דווקא בגלל כוחה של הריבית דריבית (ובאופן ספציפי, הדיבידנד דריבית), צעירים שמקדימים להתחיל יכולים לצבור עושר עצום לאורך עשורים. כל דיבידנד קטן שמושקע מחדש בגיל 20 או 30, הופך לכדור שלג ענק שמתגלגל במורד ההר הפיננסי. עד גיל הפרישה, אותו "כדור שלג" יכול להיות מספיק גדול כדי לפרנס אתכם בכבוד, או אפילו כהכנסה נוספת, עם זרם הכנסה שוטף שאינו דורש מכירה של נכסים. זה לא משנה אם מתחילים עם 100 שקלים או 10,000 שקלים. העיקר הוא להתחיל מוקדם, להשקיע בעקביות, ולתת לכוח הדיבידנד הגדל לעבוד בשבילכם.

השקעה במניות דיבידנד גדל לא מתאימה רק לפנסיונרים בעלי יאכטה

מיתוס 2: מניות דיבידנד הן משעממות, ולא צומחות מהר!

אני חייב להודות, לעיתים קרובות מניות DGI באמת נשמעות "משעממות". בנק גדול, קרן רי"ט, חברת מוצרי צריכה, תאגיד של שירותים ציבוריים. לא מדובר בדיוק בשיא הריגוש כמו של סטארט-אפ טכנולוגי שיכול לזנק ב-50% ביום. וזה בדיוק העניין.

השקעה במניות מגדילות דיבידנד לא מתרכזת בצמיחת העסק עצמו אלא היא לרוב השקעה בעסקים בוגרים המניבים תזרים מזומנים חיובי גם לעסק וגם לך כמשקיע.

האמת: ה"שעמום" הזה הוא למעשה סוד כוחן של מניות DGI. חברות DGI אמיתיות הן לרוב "מכונות מזומנים" משומנות היטב. הן מייצרות רווחים ותזרימי מזומנים חזקים באופן עקבי, ומשתמשות בהם כדי להגדיל את העסק וגם כדי להחזיר כסף לבעלי המניות. הן לא מבריקות, אבל הן אמינות. ההיסטוריה מראה שחברות שמגדילות דיבידנדים נוטות גם להציג צמיחה יציבה ברווחים וגם ב-EPS (רווח למניה), וגם ליהנות מעליית ערך המניה לאורך זמן - מה שמגדיל את התשואה הכוללת של המשקיע. הן אולי לא יזנקו כמו טיל ביום אחד, אבל הן עולות בהתמדה, ביחד עם השוק, ביחד עם הרווחים של החברות וביחד עם הכלכלה כמו מטוס שמטפס לאט ובבטחה לגובה שיוט, יציב וחסין בפני מערבולות ורעידות. התשואה הכוללת שלהן (דיבידנדים + עליית ערך) עשויה אף לעקוף את השוק הרחב לאורך תקופות ארוכות, ועם פחות סיכון ותנודתיות.

מיתוס 3: דיבידנדים ממוסים פעמיים, זה לא משתלם

המיתוס הזה קצת יותר מורכב, כי יש בו גרעין של אמת, אבל הוא מעוות את המציאות הכלכלית הכוללת. כן, דיבידנדים ממוסים בדרך כלל פעמיים: פעם אחת ברמת החברה (מס חברות) ופעם נוספת ברמת המשקיע (מס דיבידנד).

השאלה האמיתית בעיני, היא, האם זה הופך את ההשקעה ללא כלכלית? האם לא אסכים לקבל הכנסה לכיסי מכיוון שהיא ממוסה במס' סעיפי מיסים? תשאלו כל שכיר כמה סעיפים של מס הוא משלם ותראו שהכנסה בסופו של דבר היא הכנסה. גם אם היא לא ממקסמת את תשלומי המס שאני נאלץ לשלם למדינה. תשלומי המס הם עניין מינורי ביחס להכנסה שאקבל לאורך חיי משיטת ההשקעות של DGI.

האמת: למרות המיסוי הכפול, דיבידנדים עדיין משתלמים מאוד.

1. האפקט הכלכלי: גם אם לא היו דיבידנדים והחברה הייתה משקיעה את כל הרווחים בחזרה, בסופו של דבר אתם הייתם מרוויחים דרך עליית מחיר המניה (שבזמנו ימוסה בעת המכירה). הדיבידנד פשוט מעביר את הרווחים מהחברה אליכם בצורה גלויה, נזילה ומוסדרת. זו לא "עלות נוספת", זו דרך שונה לקבל את התשואה ואת הרווחים על החלטתכם להשקיע בחברה.

2. הגמישות שהם מעניקים: הגמישות של הדיבידנדים היא יתרון אדיר שרבים מתעלמים ממנו. אתם יכולים להשתמש בהם להשקעה חוזרת (ומכאן להגדיל את כדור השלג הפיננסי), או להשתמש בהם כהכנסה פסיבית. גמישות זו שווה הרבה, במיוחד עבור מי שמתכנן פרישה או מחפש השלמת הכנסה.

   
   

   

   מיסים הם כאב שצריך להימנע ממנו בהשקעות

   
   

מיתוס 4: זה מסוכן, דיבידנדים יכולים להיחתך

נכון, חברות יכולות לקצץ או לבטל דיבידנדים. זה קורה. במיוחד בזמנים קשים כמו משברים כלכליים. זהו חשש לגיטימי ומוצדק. אך בכל זאת, נניח ובאמת השקעתי במניה שחתכה את תשלומי הדיבידנד והיא אינה מתאימה יותר לסגנון ההשקעות שלי. אני פשוט מוכר אותה, זה הכלל הפשוט שמומלץ להתמיד בו. כמובן, מהמכירה מה קורה? הרווחתי עד להחלטת החברה על קיצוץ בדיבידנד הכנסה שוטפת, במעמד המכירה אני מקבל כסף לחשבון, ואפילו בתקווה ברווח. במידה ולא, ואני נאלץ למכור את המניה בהפסד, אני אשקיע מחדש את הכסף בחברות נוספות שלא ביצעו קיצוץ בדיבידנד שלהן. מה קרה פה בסה"כ? צמצמתי את הסיכון שלי משמעותית מחברות צמיחה/ערך/הזנק ודומיהן.

האמת: זו הסיבה שבגללה אנחנו לא רודפים אחרי "מלכודות תשואה" או חברות עם יחס תשלום דיבידנד (Payout Ratio) גבוה מדי. אסטרטגיית DGI אמיתית מתמקדת בחברות עם מאזן חזק, תזרים מזומנים חופשי (FCF) יציב וגדל, ויחס כיסוי דיבידנד גבוה מ-FCF. חברות כאלה, כמו מבצר יציב, בנויות כדי לעמוד בסערות בשווקים. הן עשויות להאט את קצב גידול הדיבידנד בתקופה קשה, אך לרוב יימנעו מקיצוץ שלו.

האסטרטגיה של השקעות DGI דורשת פיזור. אם מניה אחת בתיק שלכם מקצצת את הדיבידנד, יש לכם עשרות אחרות שממשיכות לשלם ולהגדיל. זו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו בונים תיק השקעות מגוון, ולא שמים את כל הביצים בסל אחד. קיצוץ דיבידנד על ידי חברה בודדת הוא כמו ענף שבור בעץ - לא נעים, אבל העץ כולו ממשיך לפרוח ולהניב פירות.

מיתוס 5: צריך מיליוני דולרים כדי להתחיל עם DGI

שוב, מיתוס שנובע מהבלבול עם הפנסיונר העשיר מהמיתוס הראשון. הרעיון של זרם הכנסה פסיבי נשמע כמו משהו שרק איל הון יכול להרשות לעצמו. שוק ההון היום עובר מהפך בכל הקשור לרף הכניסה המינימלי. החל בחברות כמו רובינהוד ועד לפפר הישראלית או בנק וואן זירו הדיגיטלי. חברות רבות מקטינות את הסטנדרטים לרף הכניסה ולכן יש לכם הזדמנות לצבור מניות גם בדמות שברי מניות ולהתחיל להרוויח בקלות ובמהירות. השוו את זה להשקעה בנדל"ן הדורשת מכם להשיג הון עצמי רב רק כדי להתחיל להשקיע בדירה מעופשת.

האמת: כל סכום, אפילו קטן, הוא נקודת התחלה מצוינת. עם כלים כמו תעודות סל (ETFs) מפוזרות המבוססות על מניות דיבידנד (למשל, ETFs של אריסטוקרטיות דיבידנד), ניתן להתחיל להשקיע במגוון רחב של חברות עם הון התחלתי נמוך מאוד. הוספה עקבית של סכומים קטנים מדי חודש, בשילוב עם DRIP, יכולה ליצור בסיס איתן לזרם הכנסה משמעותי בעתיד. הסיפורים של "מיליונרים מהשורה" (קראו את הסיפור על רונלד ריד) שהפכו לכאלה בזכות השקעות קטנות ועקביות לאורך עשורים, הם לא אגדות אורבניות. הם המציאות של אסטרטגיית DGI. הון ראשוני גדול הוא בונוס, לא תנאי הכרחי.

לסיכום: הסירו את האבק מהאגדות

המיתוסים סביב DGI נובעים לרוב מחוסר הבנה או מציפיות לא ריאליות של משקיעים המצפים להרוויח במהירות משוק ההון. אנשים מוטים לשמוע יותר על אנשים שמתעשרים במהרה ומנפנפים בכספם. האמת היא ש-DGI היא אסטרטגיה חזקה, אמינה, ונגישה למשקיעים בכל גיל ובכל רמת הון גם אם היא אינה האסטרטגיה ה"סקסית" ביותר, היא אמורה להביא אותך לעושר בטווח הארוך. סבלנות היא חלק אינהרנטי בהתעשרות בשוק ההון. מעטים הם המתעשרים המהירים שלא מאבדים את כספם באותה המהירות כפי שהרוויחו אותו. האסטרטגיה הזו היא אולי לא מזהירה כמו זיקוקי דינור, אבל היא בונה בשקט ובהתמדה את ההון שלכם ואת זרם ההכנסה הפסיבי שיכול להוביל אתכם לעצמאות כלכלית מהר משנדמה לכם.

הגיע הזמן להסיר את האבק מהאגדות, ולהתחיל לבנות את המציאות הפיננסית שלכם עם הכוח האמיתי של הדיבידנד הגדל.

התוכן בבלוג זה מוגש למטרות לימוד והשכלה פיננסית בלבד, ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של ניירות ערך או נכס פיננסי כלשהו.

הכותב והמפעיל של הבלוג, ובכלל זה כל תוכנו, מאמריו והמלצותיו, הם משקיעים חובבים בלבד ואין להם כל רישיון או הסמכה רשמית לייעוץ השקעות. הניתוחים והתכנים המוצגים באתר מבוססים על ידע אישי, ניסיון, ומקורות מידע ציבוריים, והם משקפים את דעתו האישית של הכותב בלבד.

האחריות המלאה והבלעדית על כל פעולה שתבצעו בעקבות הקריאה בבלוג זה היא שלכם בלבד. כותבי ומנהלי האתר אינם נושאים באחריות לכל נזק, הפסד או אי-התאמה שיגרמו כתוצאה מהסתמכות על התכנים המוצגים בו.