גלגלי התנופה של השקעות DGI איך חיסכון שוטף יוצר הכנסה פסיבית מתמשכת
עודכן: לפני 5 ימים
השלב הקשה בהשקעות הוא לא תמיד לבחור את המניות עצמן. לפעמים השלב הקשה הוא לגרום לכסף להיכנס למערכת שוב ושוב, בלי להיבהל מכל תנודה ובלי לעצור אחרי חודשיים. הכסף הגדול בשוק ההון נמצא בפעולות שאתה לא עושה, בזמן שאתה מחכה (The Money Is In The Waiting), לא בזמן שאתה פועל.
כאן נכנס הרעיון של גלגלי התנופה להשקעות שלך. בהתחלה אנחנו דוחפים את הגלגל בכוח. כל הפקדה חודשית דורשת החלטה ראשונית, כל קנייה קטנה נראית לנו מזערית. הדיבידנד הראשון נראה סמלי ונמוך. אבל כשהגלגל מקבל קצב, כל סיבוב עוזר לסיבוב הבא לנוע מהר יותר. אנחנו מכירים את התופעה בשמה - ריבית דריבית.
השקעות DGI, נשענות בדיוק על המנגנון הזה. הרעיון פשוט: קונים מניות של חברות שמחלקות דיבידנד, חברות שמגדילות את הדיבידנדים לאורך זמן, ומשתמשים בחיסכון השוטף ובדיבידנדים כדי לקנות עוד נכסים מניבים.
זה לא קסם, ולא הבטחה להתעשרות. להפך, זו אפילו התעשרות איטית, כשבדרך אתה צפוי להיתקל בקשיים. דיבידנדים יכולים לפחות, מניות יכולות לרדת, וחברות יכולות לשנות מדיניות חלוקה של רווחים. אבל כגישה ארוכת טווח, DGI נותנת למשקיע משהו מאוד מוחשי: זרם מזומנים שניתן לראות, למדוד, ולהחזיר בחזרה לתיק ההשקעות שלך.
גלגלי התנופה של השקעות DGI מתחילים בחיסכון שוטף
לפני שמדברים על מניות, תשואות ודיבידנדים, צריך לדבר על המקור הראשון של האנרגיה בניהול הפיננסי שלנו: חיסכון שוטף.
אם אתם לא נמצאים בחיסכון שוטף, בפלוס בחשבון העו"ש, בתזרים חיובי לאורך זמן, המלצה אחת לי אליכם והמלצה אחת בלבד. למדו לחסוך. למדו לחסוך כאילו החיים שלכם תלויים בזה. כי הם תלויים בזה.
חיסכון שוטף הוא השלב הראשון - תמיד. פעלו לפי תקציב מוגדר מראש, קצצו בהוצאות שלכם, הגדילו הכנסות ותתמידו בחיסכון חודשי כמה שיותר גבוה ביחס להכנסתכם.
חיסכון שוטף יהיה הכסף שנכנס לחשבון ההשקעות באופן קבוע. זה יכול להיות סכום חודשי קבוע מהמשכורת, הפרשה רבעונית, או העברה בכל פעם שנשאר עודף משמעותי בחשבון העו״ש. הסכום פחות חשוב מההרגל.
משקיע שמפקיד 500 ש״ח בכל חודש בונה מערכת. משקיעה שמפקידה 2,000 ש״ח בכל חודש בונה את אותה מערכת בקצב גבוה יותר. בשני המקרים, החיסכון השוטף יוצר שלושה יתרונות:
הוא מגדיל את ההון הזמין להשקעה.
הוא מקטין את התלות בתזמון מושלם של השוק.
הוא מכניס משמעת לתהליך ההשקעה.
הנקודה השלישית חשובה במיוחד. מי שמחכה ל״זמן הנכון״ להשקיע עלול להישאר מחוץ לשוק ההון שנים. מי שמכניס כסף בקצב קבוע נותן לשוק לעשות את שלו לאורך זמן.
לפעמים הקנייה מתבצעת כשהמחירים גבוהים, לפעמים כשהם נמוכים, אבל התיק ממשיך להיבנות. וזו נקודה חשובה שרבים מתעלמים ממנה. יצירת ההרגלים הקבועים תיטיב עמכם לאורך השנים. אתם לא תראו את ההתפוצצות ביום אך היא תגיע עם הזמן.
גישת DGI מאפשרת לכם את הגמישות האולטימטיבית בבחירה מתי להכניס את הכסף לחשבון ההשקעות. ניתן להכניס בהפקדה קבועה או ניתן להכניס עוד כסף כאשר מתקבלות מספיק הכנסות מדיבידנדים. כך או כך הכסף שלכם תמיד זז, תמיד נע הוא אינו סטטי כמו בפיקדון בנקאי. עם הזמן ייווצר הבדל גדול בין חיסכון שיושב בעו״ש לבין חיסכון שנכנס למערכת ההשקעה שלך. בעו״ש הכסף מחכה ונשחק עקב אינפלציה. בתיק DGI הכסף עובד, מייצר תזרים, ומכין את הקרקע לסיבוב התנופה הבא.
בגישה של DGI, כל הפקדה אינה רק עוד כסף בתיק. היא עוד הזדמנות לקנות מניה שמייצרת הכנסה, שבתורה מייצרת עוד הכנסה, שבתורה מייצרת עוד הכנסה. כלומר, החיסכון השוטף אינו עומד לבד. הוא מזין את גלגל התנופה הבא.
גלגל התנופה השני נבנה ממניות שמחלקות דיבידנד
אחרי שהחיסכון השוטף נכנס לחשבון, מגיע השלב שבו בוחרים לאן להפנות אותו. בהשקעות DGI המיקוד הוא במניות שמחלקות דיבידנד ומגדילות אותו לאורך זמן. מדובר בחברות שיש להן היסטוריה או מדיניות של חלוקת רווחים "קבועה" לבעלי המניות ובחרות שהצמידו בכל מספיק זמן.
דיבידנד הוא תשלום שחברה מעבירה לבעלי המניות מתוך רווחיה או מתוך מקורותיה. לא כל חברה מחלקת דיבידנד. חברות צמיחה רבות מעדיפות להשאיר את הכסף בתוך העסק על מנת להגדיל את העסק עצמו. חברות בוגרות יותר עשויות לחלק חלק מהרווחים, כי אין להן צורך להשקיע כל שקל בחזרה בצמיחה.
בגישה של DGI לא מחפשים רק דיבידנד גבוה. דיבידנד גבוה מדי יכול אפילו לפעמים לסמן סיכון. אם מחיר המניה ירד חזק, תשואת הדיבידנד נראית גבוהה על הנייר, אבל החברה עלולה להתקשות להמשיך לשלם. לכן משקיעי DGI בוחנים את איכות הדיבידנד ויציבות החברה.
הבדיקה יכולה לכלול שאלות כמו:
האם החברה מגדילה מכירות לאורך זמן?
האם תזרים המזומנים תומך בחלוקת הדיבידנד?
האם החברה פועלת בתחום יציב יחסית ובעל שולי רווחיות רחבים? האם לחברה חפיר כלכלי?
האם היא מגדילה דיבידנד לאורך זמן, או לפחות שומרת עליו יציב?
אין צורך להפוך כל בדיקה למחקר של עשרות עמודים, אבל גם לא נכון לקנות מניה רק מפני שהדיבידנד נראה מפתה. הדיבידנד צריך להיות תוצאה של עסק בריא, לא מלכודת.
למשקיע ישראלי יש גם שיקולים נוספים. חלק גדול ממניות הדיבידנד המוכרות נסחרות בארצות הברית או בשווקים אחרים, ולכן נכנסים לתמונה שינויים במטבע חוץ, ניכוי מס במקור, עמלות מסחר, דיווחי מס לפי הצורך ותשלומי מס נוספים על ההכנסה. זה לא הופך את השיטה למסובכת מדי, אבל זה מחייב סדר.
השקעה במניות דיבידנד יכולה להתבצע דרך מניות בודדות, קרנות סל, או שילוב בין השניים. מניות בודדות נותנות שליטה גבוהה יותר בבחירה. קרנות סל נותנות פיזור רחב יותר, אך דמי הניהול וההרכב שלהן דורשים עבודה מקדימה. הבחירה תלויה בניסיון, בזמן הפנוי, ברמת הביטחון של המשקיע ובהבנה של מה אתה עושה.
הגלגל השני מתחיל לעבוד כשהנכסים בתיק מתחילים להעביר דיבידנדים לחשבון. בהתחלה הסכומים קטנים. אולי כמה שקלים, אולי כמה עשרות שקלים, תלוי בגודל התיק. קל לזלזל בהם. זו טעות.
דיבידנד קטן הוא סימן לכך שהמערכת התחילה לייצר מזומן. עדיין צריך לדחוף את אותה המערכת, אבל היא כבר לא תלויה רק בהפקדות חדשות. יש לך תזרים חיובי מנכסים. זה שלב מדהים בו אתה עובר מהלך רוח של מקור הכנסה אחד למספר מקורות הכנסה. מקור שממשיך להכניס כסף כל רבעון, כל חודש, ובהמשך פשוט ממשיך לזרום כמו מים בנהר.
דיבידנדים שגדלים בקצב ובמהירות עולה מתחילים להיצבר, הם מתחילים להביא גמישות וחסינות הרבה יותר גבוהה למשקיע. לפתע אתה מקבל זרם הכנסה שאתה לא עובד בשבילו, הקשר הזה בין זמן לעבודה מתערער ואתה מתחיל להאמין יותר למונח המפוקפק הכנסה פסיבית. הדיבידנדים עוברים מזרזיף לשטף - לזרם הכנסה יציב וצומח לאורך השנים. התנועה הזו בחשבון ההשקעות מתחילה להעביר אותך מגלגל תנופה אחד אל עבר גלגל התנופה הבא.
גלגל התנופה השלישי נוצר כשהדיבידנדים מושקעים מחדש
השלב שבו השקעות בדיבידנד גדל - DGI -מתחיל להיות מעניין באמת הוא ההשקעה מחדש של הדיבידנדים.
במקום למשוך את הדיבידנד ולהשתמש בו לצריכה השוטפת שלנו - על אף שזו אופציה שקוסמת לרבים- מחזירים אותו לתיק ההשקעות שלנו להשקעה מחדש. גם שלב זה בהתחלה נראה חסר משמעות. אם התקבלו 40 ש״ח, לא תמיד אפשר לקנות מניה שלמה או שזה אינו סכום מספיק גדול להשקעה נופת או חדשה.
אבל, אם התקבלו 40 ש"ח היום ועוד 100 ש"ח מחר ועוד 20 ש"ח מחרותים, הדיבידנדים מתחילים להיצבר ולקנות מניות דיבידנד גדל נוספות שבתורן מגדילות את ההכנסות שלכם מדיבידנדים.
בחלק מהפלטפורמות כבר היום אפשר לקנות שברי מניות ולהפוך את ההשקעה החוזרת לאוטומטית, ובחלק צריך לצבור את הסכום עד לקנייה המשמעותית הבאה. כך או כך, העיקרון נשאר זהה: הדיבידנד אינו סוף הדרך. הוא דלק חדש לתיק ההשקעות שלכם.
השקעה של דיבידנדים מחדש היא תהליך הנקרא DRIP והוא מוכר מאוד למשקיעי דיבידנד בעולם.
זהו לב הרעיון של גלגלי התנופה של השקעות במניות DGI. כסף חיצוני נכנס מתוקף ההרגל שיצרנו בגלגל התנופה הראשון - החיסכון השוטף. כסף פנימי מגיע מהנכסים שכבר נקנו בגלגל התנופה השני - הכנסה מדיבידנדים. שני הזרמים נפגשים באותו חשבון וקונים עוד מניות מניבות הכנסה מה שמייצר את גלגל התנופה השלישי - דיבידנדים המושקעים מחדש.
נניח שהתיק מניב בשנה מסוימת 1,200 ש״ח בדיבידנדים, כלומר ממוצע של 100 ש״ח בחודש. אם המשקיע ממשיך להפקיד 1,000 ש״ח בחודש, כוח הקנייה החודשי שלו אינו באמת 1,000 ש״ח, אלא קרוב יותר ל-1,100 ש״ח בממוצע, לפני מיסים ועמלות. עם הזמן, אם התיק גדל והחברות שומרות על החלוקה, החלק שמגיע מהדיבידנדים עולה ועולה.
בשלב מוקדם של בניית תיק הדיבידנדים, החיסכון השוטף הוא המנוע המרכזי. בשלב מתקדם יותר, הדיבידנדים מתחילים להיות מנוע משמעותי משל עצמם. זה דורש שנים של הפקדות, קניות של שברי מניות, סבלנות, ,יצירת פיזור נכון והשקעה במניות לאחר חקר מעמיק והבנה בקריאת דו"חות כספיים.
גלגל התנופה הרביעי מתחזק כשהחברות מגדילות דיבידנד
עד עכשיו דיברנו על שני כוחות מרכזיים: הפקדות חדשות והשקעה מחדש של דיבידנדים. ב-DGI יש כוח נוסף, והוא מגיע מהחברות עצמן שצפויות להגדיל רווחים.
כאשר חברה מגדילה את הדיבידנד למניה, המשקיע עשוי לקבל יותר הכנסה מבלי לקנות עוד מניות של אותה חברה. אם החזקת 100 מניות, והדיבידנד למניה עלה, זרם המזומן שלך גדל. זו הרגשה נהדרת כאשר זרם ההכנסה שלך עולה מבלי שהתאמצת לכך, וזה היופי בגישת ההשקעות הזו, ללא מאמץ ההכנסה גדלה. מבלי לדבר עם שוכרים ולהתמקח איתם, מבלי לבקש ולהתמקח על העלאה בשכר, מבלי לשכנע ספקים לתת הנחות לעסק שלי, מבלי לצאת לשטח - ההכנסה שלי עולה. כל שנה, כמו שעון.
כמובן, אין הבטחה לכך. חברה יכולה להגדיל דיבידנד במשך שנים ואז לעצור. היא יכולה לקצץ דיבידנד בתקופה קשה. היא יכולה לשנות את סדרי העדיפויות שלה, לפתח מוצרים חדשים, לפתוח שווקים חדשים. לכן לא בונים תיק השקעות על חברה אחת ולא מניחים שכל דיבידנד יגדל לנצח. אלא מתכוננים לחברות שיקצצו את הדיבידנד.
ועדיין, כשהדבר עובד והדיבידנד שלכם גדל, נוצר גלגל תנופה חזק:
קונים מניות של חברות איכותיות שמחלקות דיבידנד.
מקבלים דיבידנדים.
משקיעים אותם מחדש.
מחזיקים יותר מניות.
חלק מהחברות מגדילות דיבידנד למניה.
ההכנסה הכוללת גדלה.
ההכנסה הגדולה יותר מאפשרת קניות נוספות.
היופי במנגנון הזה הוא שהוא משלב פעולה אנושית ופסיכולוגית עם פעולה עסקית בסיסית. המשקיע ממשיך לחסוך ולהשקיע באורח החיים השוטף שלו - הוא יוצר הון להשקעות - ממש כמו בעסק. החברות בהן הוא משקיע, אם הן מצליחות, ממשיכות להרוויח ולשתף את אותו ואת שאר בעלי המניות ברווחים. כל צד דוחף את הגלגל מכיוון אחר בתנועת מלקחיים.
בכל זאת, אם גיריתי לכם את בלוטת החלומות והשאיפות, חשוב לשמור על פרופורציה. תיק DGI אינו חסין ממשברים. בתקופות של ירידות, ערך התיק יכול לרדת בחדות גם אם הדיבידנדים ממשיכים להגיע. במקרים מסוימים, דווקא מניות שנחשבו יציבות חותכות דיבידנד. מי שלא מוכן לראות ירידה בשווי התיק עלול למכור ברגע הלא נכון.
ולכן כדאי לבנות את השיטה סביב עקרונות פשוטים:
שמירה על קרן חירום מחוץ לתיק ההשקעות.
לחיות מתחת לאמצעים שנים ארוכות.
חיסכון שוטף גבוה ועמידה ביעדי תקציב.
פיזור בין חברות, ענפים ומדינות.
בדיקה של איכות הדיבידנד ולא רק גובהו.
שמירה על קרן חירום מחוץ לתיק ההשקעות.
הימנעות ממינוף אם לא מבינים היטב את הסיכון.
מעקב תקופתי, לא אובססיבי, אחר מצב החברות.
הכנסה פסיבית מתמשכת לא נוצרת מפעולה אחת גדולה. היא נוצרת מהרבה פעולות קטנות שחוזרות על עצמן. שוב ושוב.
איך נראה מסלול של משקיע DGI בשלבים השונים
קל יותר להבין את גלגלי התנופה כשמחלקים את הדרך לשלבים. כל שלב מרגיש אחרת, וכל אחד דורש סבלנות ופעולה מסוג אחר.
השלב הראשון מתמקד בבניית ההרגל
בתחילת הדרך, התיק קטן והדיבידנדים זעירים. רוב הצמיחה מגיעה מהפקדות חדשות. המטרה העיקרית היא לא להתרשם מהמספרים הקטנים, אלא לבנות הרגל יציב של חיסכון ומחיה מתחת לאמצעים.
בשלב הזה כדאי להגדיר סכום חודשי שאפשר לעמוד בו גם בחודשים רגילים, לא רק בחודשים חזקים. עדיף להתחיל בסכום סביר ולהתמיד, מאשר להתחיל בסכום גבוה ולעצור אחרי תקופה קצרה.
השלב השני מתמקד בבניית הכנסה מדיבידנדים
אחרי תקופה של הפקדות וקניות, מתחילים לראות דיבידנדים בתדירות גבוהה יותר. לא בהכרח בכל חודש, כי חברות שונות מחלקות במועדים שונים, אבל התיק כבר מייצר תזרים מורגש יותר.
בשלב הזה חשוב במיוחד לא לרדוף אחרי תשואה גבוהה מדי ולעשות את הטעויות של משקיע DGI מתחיל. הרצון להגדיל הכנסה מהר עלול להוביל למניות מסוכנות מדי עם תשואת דיבידנד שאינה ברת קיימא. תיק בריא צריך להחזיק מעמד גם בתקופות פחות נוחות בשוק ההון.
השלב השלישי מתמקד בהאצת ההשקעה מחדש
כשהדיבידנדים כבר משמעותיים ביחס להפקדה החודשית, ההשקעה מחדש מתחילה להשפיע יותר ולפעול מהר יותר. אם בעבר כל קנייה נשענה כמעט רק על המשכורת החודשית שלך, עכשיו חלק מהקניות מגיע מתיק ההשקעות עצמו.
זה השלב שבו רבים מרגישים שהשיטה מתחילה ״לזוז לבד״. בפועל, היא לא באמת לבד. היא נשענת על שנים של חיסכון, בחירה, והימנעות מרעשי רקע מיותרים.
השלב הרביעי מתמקד בשימוש בהכנסה מדיבידנדים
בשלב מתקדם, חלק מהמשקיעים מפסיקים להשקיע מחדש את כל הדיבידנדים ומתחילים להשתמש בהם למחיה, להשלמת הכנסה או להפחתת תלות בשכר מעבודה. זה לא חייב לקרות בגיל פרישה בלבד. גם הכנסה חודשית חלקית יכולה לתת גמישות, לאפשר פרישה חלקית או לאפשר לך למשוך את הדיבידנדים כקצבה חלקית לאורך חייך.
כאן השאלה של המשקיע משתנה. במקום לשאול כמה תיק ההשקעות שלי שווה, שואלים כמה הכנסה הוא מייצר לי בחודש, האם ההכנסה הזו מספיקה לרמת החיים שאני רוצה , כמה מהכנסה זו יציבה, וכמה כרית הביטחון שיצרתי גדולה וקיימת אם חלק מהדיבידנדים ייפגעו.
כמובן, משקיע DGI טוב מבין שכאשר הכנסה נפגעת מחברה אחת, ישנן אפשרויות להשקיע בחברות אחרות שמחלקות דיבידנד. למעשה, כלל האצבע של מתי למכור מניות DGI הוא, עובדתית, כאשר הן מפסיקות להיות מניות DGI ולהגדיל את הדיבידנד.
שלב 2 - השקעה בנכסים מניבים
השקעה במניות DGI המגדילות את החלוקה שלהן לאורך שנים
שלב 1 - חיסכון
יחס חיסכון גבוה מההכנסה השוטפת שלכם ועמידה נוקשה בתקציב
שלב 4 - חזרה לפעולה מספר 1 / משיכה של ההכנסה כקצבה
שלב 4 הוא כבר המנגנון בפעולה ויצירת גמישות מקסימלית לכל משקיע - יהיו משקיעים שירצו להשתמש בהכנסה לצריכה שוטפת ויהיו כאלו שימשיכו להגדיל את ההכנסה
שלב 3 - השקעה מחדש של ההכנסה
השקעה מחדש במניות DGI ויצירת מנגנון של כסף שעושה עוד כסף
הטעויות שעלולות לעצור את הגלגל
גם שיטה פשוטה כמו השקעות DGI יכולה להיפגע מהתנהלות לא עקבית של המשקיע. הטעות הנפוצה ביותר היא לעצור את ההפקדות השוטפות בכל פעם שהשוק יורד או רועד. בפועל, דווקא תקופות ירידה יכולות לאפשר קנייה במחירים נוחים יותר, בהערכות שווי טובות יותר למשקיע , כל עוד בוחרים נכסים בזהירות ולא משקיעים כסף מקרן החירום שיצרנו או כסף שצריך בקרוב.
טעות אחרת היא להתמקד רק בתשואת הדיבידנד. מניה שמחלקת דיבידנד גבוה אינה בהכרח השקעה טובה. אם העסק נשחק, אם החוב כבד, או אם החלוקה אינה נתמכת ברווחים, הדיבידנד עלול להיחתך.
יש גם טעות שקטה יותר: משיכת הדיבידנדים מוקדם מדי. אין בעיה להשתמש בדיבידנדים לצריכה שוטפת כשזו המטרה שלך כמשקיע מוטה הכנסה. אבל מי שנמצא עדיין בשלב הבנייה של תיק ההשקעות ומושך כל תשלום קטן לצריכה, מחליש את המנגנון של הריבית דריבית. הדיבידנד מפסיק להיות דלק והופך להוצאה שמכבידה על צמיחת ההכנסות.
השורה התחתונה היא לבנות מערכת ולא אירוע חד פעמי
השקעות DGI עובדות מעולה כאשר הן הופכות למערכת. לא לקנייה חד פעמית של מניה עם דיבידנד, לא ניסיון לנחש את היום והזמן המושלם להשקעה, לא כאשר ישנו מרדף אחרי דיבידנד שמן ולא יציב.
המערכת בנויה מארבעת הגלגלים המזינים זה את זה:
חיסכון שוטף שנכנס לחשבון.
רכישת מניות או קרנות שמייצרות הכנסה.
דיבידנדים שחוזרים לתיק וקונים עוד נכסים.
חברות שמצליחות לאורך זמן ומגדילות את התשלום לבעלי המניות.
בהתחלה, המשקיע דוחף את הגלגל כמעט לבד. ההפקדות החודשיות עושות את רוב העבודה. אחר כך הדיבידנדים מצטרפים. בהמשך, אם התיק נבנה בזהירות והזמן עושה את שלו, ההכנסה מתחילה לקבל חיים משלה - היא צומחת אקספוננציאלית.
הדרך אינה ישרה או חלקה, היא דורשת משמעת, הקפדה וירידה לפרטים. יהיו ירידות, אכזבות, תשלומי מיסים, עמלות גבוהות ושנים שבהן ההתקדמות תיראה איטית ולא מעניינת. אבל מי שמבין את גלגלי התנופה לא מחפש רגע אחד דרמטי. הוא בונה מנגנון שחוזר על עצמו - מערכת.
הצעד הבא שלכם הוא פשוט: לבחור סכום חיסכון בו אתם יכולים להתמיד, ללמוד איך לזהות נכסים מניבי הכנסה באיכות טובה, ולהחליט מראש שכל דיבידנד בשלב הבנייה חוזר לתיק. משם, הסיבוב הראשון כבר מתחיל.
מה אתם חושבים? שתפו בתגובות את הדעה, הניסיון או התובנה שלכם - כי במסע לעצמאות כלכלית, תמיד יש עוד משהו שאפשר ללמוד אחד מהשני.
התוכן בבלוג זה מוגש למטרות לימוד והשכלה פיננסית בלבד, ואינו מהווה בשום אופן ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, או המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של ניירות ערך או נכס פיננסי כלשהו.
הכותב והמפעיל של הבלוג, ובכלל זה כל תוכנו, מאמריו והמלצותיו, הם משקיעים חובבים בלבד ואין להם כל רישיון או הסמכה רשמית לייעוץ השקעות. הניתוחים והתכנים המוצגים באתר מבוססים על ידע אישי, ניסיון, ומקורות מידע ציבוריים, והם משקפים את דעתו האישית של הכותב בלבד.
האחריות המלאה והבלעדית על כל פעולה שתבצעו בעקבות הקריאה בבלוג זה היא שלכם בלבד. כותבי ומנהלי האתר אינם נושאים באחריות לכל נזק, הפסד או אי-התאמה שיגרמו כתוצאה מהסתמכות על התכנים המוצגים בו.
תגובות